1, פ"י, עת' יַהֲסֶה, ועם ו המהפך וַיַּהַס, — הָסָה אותו, עשה שישתֹק בזה שקרא לו הס, schweigen machen; faire taire; to still: וַיַּהַס 2 כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה (במד' יג ל). 

— פִע', הַס, צווי הַסּוּ, —  החריש נשתתק, schweigen; se taire; become silent: והלוים מחשים לכל העם לאמר הַסּוּ כי היום קדש ואל תעצבו (נחמ' ח יא).  מה  עשה עכן עמד והשמיע קולו והסו כל הקהל לפניו (תנחומא מסעי ד).  ויהי כאשר שמעו דברי אבנר הסו ויאמרו לא תשאלו ולא תנסו (ספ' המוסר, ר"ז בן סעד', כ"י תימנ' לה). 

— הִפע', °הֶהְסָה, — כמו קל: רש ידבר יַהֲסוּהוּ לוּ דבריו טובים ונכוחים שומע אין להם (ב"ז, תרג' ב"ס יג כד).