* 1, ש"ז, — שה"פ מן הִסִּית, שבועת הֶסֵּת: מנה לי בידך אין לך בידי פטור אמר רב נחמן ומשביעין אותו שבועת היסת (שבוע' מ:). מהו שבועת הסית שהטילו חכמים עליו שבועה (הלכ' פסוק', ממונ'). ויש שם שבועה אחרת והיא תקנת חכמי הגמרא והיא הנקראת שבועת הסת ואע"פ שבית דין משביעין אותה היום אינה נקראת שבועת הדיינין (רמב"ם, שבוע' יא ז). הטוען מטלטלין על חבירו וכפר בכל ואמר לא היו דברים מעולם או שהודה במקצת ונתנו מיד ואמר אין לך בידי אלא זה והילך או שאמר אמת שהיה לך אצלי אבל מחלת לי או נתת לי או מכרת לי או החזרתי לך או שטענו חטים והודה לו בשעורים בכל אלו פטור משבועת התורה אבל חכמי הגמרה תקנו שישבע הנתבע בכל אלו שבועת היסת ויפטר (הוא, טו"נ א ג). טען שעדיין שותפי אתה ונשאר לי אצלך כך וכך וזה אומר כבר חלקנו וכו' הרי הנתבע נשבע היסת שאין לו כלום בידו (הוא, שלוח' י ג). והסיתו הדיינים להשביע כל הנתבעים הכופרים בכל והיא שקראוה שבועת היסת על שם הסתתם שהסיתו הדיינים להשביע הנתבע הכופר בכל (הלבוש, הלכ' שבוע' פז א).
1 אמר הגאון: ששאלתם מהו היסת שאין לה עקר מן התורה שלא שומר חנם ולא ש"ש ולא מודה מקצת טענה ולא פוגם שטרו ולא עד דכת' לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת הוא דאמר דאינו קם אבל הא דר"נ דתנן מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי פטור א"ר ומשביעים אותו שבועת הסת שאין להם אסמכתא מן התורה כלל אלא בנפיל' הטילו חכמים עליו שבועה ושמה בלשון ארמית היסיתא (רה"ג, תש' הגא', שע"צ ה ט). ויש שבועה אחרת שנתקנה בדורות אחרונים מחכמי התלמוד והיא הנקראת שבועת היסת וכו' ואע"פ שגם ב"ד משביעין אותה אינה נקראת שבועת הדיינין והטעם מפני שהשבועות הראשונות היו מתוקנים בימות התנאים קודם שיסד רבינו הקדוש המשניות וכשחבר רבי את המשניות כללן בשם אחד במשניות וקרא כולן שבועת הדיינין במסכת שבועות וייחד להן פרק בפני עצמו והוא פרק שבועת הדיינין ושבועת היסת לא הוזכר שם בשום משנה מפני שעדיין לא נתקנה רק אח"כ בימי חכמי התלמוד הוסיפוה לכך קראוה בשם בפני עצמה (הלבוש, הלכ' שבוע' פז ח).