*, ש"נ, מ"ר הַסָּתוֹת, — שה"פ מן הִסִּית: אין הסתה אלא טעות וכו' אין הסתה אלא גירוי (ספרי דבר' פז).  אין הסתה בדברים (חול' ד:).  רוב ההסתה בדבר שהעניין שהאדם נסת בו יותר להיות התאוה מביאה אליו מאד (מו"נ ג מא).  ענין ההסתה והפתוי (רד"ק, שרש נשא).  חוזק ההסתה בדבר (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ב).  כי יראה היות ההסתה קלה והפיתוי מהיר (דרך אמונה, ביבאגו א ב).  כי יודע אני שיעמוד בנסיונו ואחר שיעמוד בנסיונו יצאת בודאי בקיטרוגך ועל חנם בלעתיו בהסתתך (אוהב משפט לאיוב עב).  ויש בפיו ובשפתיו מחבואות הסתותיו והדחותיו ומחלקותיו עם המשנה בהנהגתו (מאזני צדק, אלגזלי 46).