°, ש"נ, —  שה"פ מן הִסְתַּבֵּךְ:  הכל מענין ההסתבכות וההסתעפות (השרשים לריב"ג, סבך).  הסתבכות סעיפים זה על זה (שם, נקף).  —  ובהשאלה:  ולו היה זה העיון החלקי נמסר לכל אחד מן החכמים היו בני אדם נפסדים לרוב המחלוקת והסתבכות הדעות (מו"נ ג מא).  כשתסתבך הקדחת באברים השרשיים הסתבכות ראשונה (קאנון ד א א).  ויש אנשים שהבריאות מסתבך בהם הסתבכות חזק (העקרים ג ד).  שכמו שבחליי הגוף בענין הסתבכות החום נכר יהיה על ג' פנים הנאמרים כן הדבר בחליי הנפש (ראשית דעת, ר"מ אלבילה ה ה).  והקולות היו מפני הסתבכות העשנים היבשים בתוך האידים הלחים והתנועעם לצאת מהם (ר"י אברבנאל, וארא).  ויש מי שאינו משיב ידו אחור מאימת ענשי הנפש כי יקלו בעיניו לעוצם הסתבכותו בתאוותיו (עבוה"ק לר"מ גבאי, היחוד כו).  תוקף אמונתם ביוצרם וחוזק הסתבכותם ודבקותם בו (ראש' חכמ', הענוה ג).