הִסְתַּכְּלוּת

°, ש"נ, — שה"פ מן הסתכל, הבטה, עיון והתבוננות פנימית בדבר מהדברים: ויהיה פרושו הסתכלות והשקפה אל האלהים (השרשים לריב"ג, שכל).  כוונת זה המאמר עם ההסתכלות חשובה מאד לבאר סבת הדבק בנו ההשגחה בעת השלמות (ידע' בדרשי, באור תהל' נג).  כי למה יחס ההסתכלות הזה למצות לא תעשה (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ב).  והלבוב הוא מעלת השכל אשר בה יהיה נעימות ההסתכלות והעצה עם מציאות המעלות המדותייות לו אשר המה מכשרון התשובה (נופ' צופ', מסיר ליאון ב ב).  והעבודה היא התעסקות גדול והסתכלות נמרץ בתורה (אוה"ח, בראש' ב טו).  שעקביה בן מהללאל סמך לאותם השני הסתכליות הראשונים הסתכלות שלישי (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ג).  — ובמשמ' הבטה בעיניו בעיון: וכדי לעורר אז הכונה טוב הוא להשים ידיו על עיניו כדי שלא יטרידהו ההסתכלות בשום דבר (מ' אלדבי, ש"א ז). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים