°, ש"נ, — שה"פ מן הסתכן, מסירת אדם א"ע לידי סכנה, וטבע האדם להשליך את נפשו מנגד: מצוע בין המדות בין ההפלגה והחסרון ר"ל המצוע בין ההסתכנות ורכות הלב (קאנון א ב ב ד).  ולכן נס משה מפניו (מפני הנחש) כי ירא מהמכשולות וההסתכנות הרב שהיה בזה אבל הורהו שהיציאה מההסתכנות ההוא אינו רק עם ההתאמץ לישר העקוב ולשומו למישור (ר"י אברבנאל, שמות).