°, ש"נ, —  שה"פ מן הסתעף:  הכל מענין ההסתבכות וההסתעפות (השרשים לריב"ג, סבך).  הסתעפות ובלבול העלים (השרשים לריב"ג, סבך).  כי הוא (משה) השיג טבעי הדברים כלם עליונים ותחתונים הוא ראה וידע הבריאה הראשונה הכוללת כמו שנבראה יום ליום יביע אומר והסתעפות הדורות (ר"י אברבנאל, יתרו, מתן תורה).  וראיתי שהם (ישראל) מסתעפים בהסתעפות והשתלשלות ישר זה מזה (הוא, זבח פסח, ויהי שם לגוי).  שראוי שידעו ויבינו הסתעפות הדורות מתחילת הבריאה עד גלות ירושלם (הוא, הקדמ' לספ' יהוש').  שכתר המלכות ככתר הכהונה שניהם יבאו משרש אחד בהסתעפות ישר ר"ל הכהנים מזרע אהרן והמלכים מזרע דוד (שם, הקד' לספ' מלכ').  אמנם שאר הפרטים שספרה תורה דבר יום ביומו והסתעפות הדורות וספור המבול והפלגה (הוא, מפע' ה' א ג).  ושלשה אלו הם בכתר שבכתר הנקרא רצון וזה לא לתת מספר אלא מחוייב מההסתעפות התחתון כי מן התחתון יחייב כך בעליון (אילימה לרמ"ק, עין הבדולח א י).  כי מזמנו ואילך מפורסם וידוע בקהל רב מהסתעפות הקבלה אשר ענפיה ארזי אל (קול יהודה, כוזרי א מג).  — ומ"ר הסתעפיות:  רבו הסתעפיות דעות החכמים  בזה הדרוש (דרך אמונה, ביבאגו ג ג).