°, ש"נ, — שה"פ מן הִסְתַּלֵּק: ואלו היו מעלים על לב הסתלקות השגחתו והנהגתו רגע אחד היה נפסד העולם כולו (כוזרי ג יא).  אשר יחייבו בה קדמות העולם בהסתלקות המעוררים והחדושים והמונעים מהבורא יתברך (חריזי מו"נ ב יט).  אולם יבחן זה כפי קוצר העונה ואריכותה וגרוע המקרים ובהסתלקות אותם המקרים וכו' השקט הקדחת והסתלקה הסתלקות שלימה (פרקי משה י).  ואולם היה אפשר בו שישב עם הסתלקות מציאות העמידה ממנו (רלב"ג, מלחמ' ה' ו כז).  בזמן הסתלקות השכחה והוא לימות המשיח (נוה שלום א יו).  כל זה מורה ששליחות המלאך היה אות הכרחי להסתלקות ההשגחה האלהית מהם (ר"י אברבנאל, משפטים). והעדרם תלוי כלו במציאות הרצון בהם או הסתלקותו מהם (הוא, מפע' ה' ז ב).  ואם ידומה הסתלקות האויר תהיה מציאות האש נעדרת (ר"י אבן לטיף, רב פעלים ה.). ואם יעלה על הלב הסתלקות האחד תתבטל מציאות המספרים כולן (הוא, שעה"ש כג).  כי נפרדו איש מעל אחיו בהסתלקות השכינה מביניהם (הקד' עבוה"ק לר"מ גבאי).  שנשתמשו בו החסידים הגדולים ההם אחר הסתלקות הנבואה (שם, סתרי התורה כד).  שאין בכחו למעלה שום הסתלקות רוח ושפע אורה (שם כג).  שאותה הראיה היא ראיית פני המלך עם המלכה והסתלקות הדין משם (ספר הקנה, סוד שופר).  כי איך יהיו מקדישים לו יתברך והאדם עם הגוף ולכך הוא מרקד (בשעת הקדושה) ומגביה עצמו והוא הסתלקות מן הגוף (באר הגולה למהרי"ל כו.).  — ובמשמ' עזיבת התביעות, או עזיבת העבודה: כיון שלא גרם ראובן הסתלקות חביריו (שו"ת מהר"י קולון קפז).  אין השתל יוכל להסתלק אלא באופן שלא יפסיד בעל הקרקע כלום בהסתלקותו (לבוש, חכיר' וקבלנ' של ג).  —  ובמשמ' מיתה: בקש מבעל הרחמים שיגזור עלינו החיים האמתיים בתחלת הבריאה עד סוף ההסתלקות מן העולם הזה (רמ"ע מפאנו, אמר' טהור', חקו"ד א א).  בשנה האחרונה קודם הסתלקותו שלח וקרא אותו ללמדו כוונת נטילת לולב ואתרוג (זכרון טוב, ספורי מעשיות יד).  הסתלקות מרן זצוקלה"ה היתה ביום ועש"ק פ' יתרו כ"א בשבט תרכ"ח (שם לח).  קודם הסתלקותו  אמר שכבר הוא עומד עכשיו על מדרגה זו שאי אפשר להשיג יותר בשום אופן (מגיד שיחות כו).