°, הָפְכִּי, ת"ז, לנק' הַפְכִית, מ"ר הַפְכִיִּים, הַפְכִיּוֹת, — מטבע ההפך, שהוא הפך מדבר זולתו: כי מי שהוא חכם לב יקח המצות בידיו ויוציאם אל הפעל ולא יספרם בשפתיו והאויל הוא הפכי לגמרי וכו' הוא מודיעם בשפתיו ומפרסם אותם לכל (ר' בחיי, נח). וארץ אחרת שימצאו פירותיה בהפך והב"ח הנזונים מהם יהיה מזגם הפכי אל אנשי הארץ האחרת (העקרים א כה).  שהוא (החוש) לא יקבל מורגש אחר הפכי לו בעת שירגיש האחר (תגמ' הנפ' א ו).  ביסוד האש שהוא הפכיי ליסוד הארץ מנגד אליו (ר"י אברבנאל, ש"ב כב).  חולי הלב ארסיי נולד מדבר ארסיי הפכיי בעצמו ללב והוא נדבק מגוף לגוף (ר"י צהלון, אוצה"ח ב יט).  כי הרבוי הפכי לאחדות (שבט יהודה ז).  ואנחנו האמננו בשלמותה ואם כן תורה זולתה הפכיית ממנה תמצא חסרה מן השלמות (עה"ח לר"א הקראי צט).  אבל בבחינת הגלגל כיון שאין לו חלקים נפרדים כמו שברֵחים ואין לו שכון אין לשם תנועה הפכית (הוא, ג"ע, הבדל שנה משנה ד).  הקנאה מדה מנגדת והפכית אל האהבה והשלום (צמח צדיק, מודינא ז).  ביכולת הטביעם בוראם בגזרתם היקרה נתנם בחלוף מצבם ומהלכים הפכיים מחייבי פעלים בשפלים בהנעת גופים שובתים מתים (בחי"ע יב טו).  והאופן השני שלא יהיה המזג בין האיכויות ההפכיים אמצעי מוחלט אך יהיה יתר נוטה לאחת הקצוות אם באחד משני ההפכיים אשר בין החם והקור והלחות והיבש (קאנון א א ג א).  שאי אפשר שתהיינה ההתחלות הפכיים אחת ובעבור שההפכיים הכוללים אשר יכללו כל מיני ההפכים הם הטוב והרע יאמר שההתחלות שתים (העקרים ב יג).  ונסים רבים אחרים חלוקים והפכיים בפעולותיהם (ר"י אברבנאל, מ"ב ח).  שהדברים שהם הפכים לא יחולו בנושא אחד ופעולתם הפכיות (פרדס רמונ', רש"ט שפרוט, סדר מועד).  ויקרע ויתפור ויסתור ויבנה וכאלו רבות עמו מפעולות הפכיות או מתחלפות (העקרים ב ח).  כי אי אפשר לדבר אחד בעצמו היות לו שתי תנועות הפכיות כאלה שתהיינה אליו טבעיות (תגמ' הנפ' א ב).  איך אפשר שיבקש האדם מלפני השם לעשות פעולות הפכיות (שם כב).  שפעל האל יתברך עמהם פעולות הפכיות כי שם מאפל למצריים ולא עשה כן לישראל (ר"י אברבנאל, יהוש' כד ז).  אבל מפני שהיתה הבריאה הראשונה כפי הרצון האלהי ולא בדרך הטבע היה אפשר שינתן בה לחמר האחר תכונות מתחלפות וגם הפכיות (הוא, מפע' ה' ב ד).  ואם האדם יראה לעינים, בשמש אשר בשמים, פעולות הפכיות ואינם, כי מצד המקבלים ישנם (כנף רענ', פזמונ' לר"ח, הן אלהינו).