זרר

1, ממנו זֹרר.



1 בערב' צרּ ضرّ, בריש דגושה, במשמ' השמיע קול דומה להברת הצרוף הזה.  בארמ' זרירא, במשמ' עטישה:  תרגום עטישותיו זרירוהי.

חיפוש במילון: