*, ש"נ. – שה"פ מן ג. הִקִּיף ראה הערה 2 בערך ב. קוף. מכירה בהקפה, לא לשלם במעות בעין מיד, אלא אחרי זמן קבוע, Kredit; credit: שביעית משמטת את המלוה בשטר ושלא בשטר הקפת החנות אינה משמטת (שביע' י א). ראובן שקנה זהב מכותת משמעון פתוראה בהקפה לחדש אלול כל משקל בי"ב זוז (ר"ש גאון, תשו' הגא', שע"צ ב ג). כשהיו בונין היו בונין בהקפה ולא היו נותנים בהם מעות של הקדש שנתנדבו לעשות בניין עד שנעשה כל הבניין (תוספ' מעי' יד.). ולא ימכור בהקפה אלא דבר שדרכו להמכר תמיד בהקפה (רמב"ם שלוח' ושותפ' ה א). והחנוני מקיף יין בהקפה באמנה לבני אדם (רש"י אבות ג טז). וילך למסעיו וכו' הלך לפרוע הקפותיו (מד"ר בראש' מא). לפי מה שראיתי עכשיו במדינות אלו שמורגל בין הסוחרים שמחמת רוב הסתחרות ומשא ומתן שיש להם זה עם זה הם נותנים הרבה בהקפה (לבוש חו"מ קכח א). שמחה שאתם עושים בשביל הקב"ה הרי היא מעוזכם היא תעזור אתכם לשלם הקפותיכם ומלוותיכם שתלוו בשבילה (רש"י ביצה טו:). וחנוני (נשבע ונוטל) על פנקסו שכותב בו הקפותיו כך ציוני פלוני לתת לפועליו ונתתי להם (הוא, כתוב' פז:). ראובן ושמעון נשתתפו וכו' וכשבאו לחלוק הביא ראובן עסק השותפות קצת במעות וקצת בסחורה וקצת בשטרות שמכר ליהודים בהקפה וכו' שמעון ישביע לראובן שאלו ההקפות הם מעסק השותפות ושעשאם לצורך העסק ולטובתם (טור, שבועה צג). ואם בן עיר אחרת יש לו הקפות בעיר יש לו רשות לעמוד שם אפילו כשאינו יום השוק למכור כשיעור שירויח כדי פרנסתו מן הריוח עד שיגבה הקפותיו (שם, שכנ' קנו). קרה לו כמקרה הרגיל אצל חנוני לקחת דבר יום ביומו לחם שלחנו ויין משתיו והפנקס פתוח וכל הקפותיו בספר נכתבין וכו' והנה אם יאמרו לאיש הזה בטרם מלאת לו שנת שלומיו הרבו הקפותיך אצל החנוני מקיף הלא יענה בכל לבו מעט מזער לא כביר ומי יודע אם עוד רבות מעותי אשר אתו מאשר לקחתי מידו (ר"מ אלשיך, משלי ו יא). החנות פתוחה ובני אדם נכנסים שם ולוקחים בהקפה וכו' הפנקס פתוח לכתוב בה ההקפות כדי שלא ישכח (רע"ב, אבות ג טז). ראובן נתעסק בהקפת סחורה לשמעון ובראותו כי התחיל להתמוטט לקח הסחורה מאתו וכו'  (שו"ת חת"ם, חו"מ נג). והנה החנוני מקיף וכותב כל הקפותיו של בעל הבית עד לאחר חדש ימים (דרך ישרה, שער התוכחות).