°, ש"נ, – שה"פ מן הִקְצָה, הפעולה להקצות דבר לשמוש מהשמושים: אבל בסוכת החג מצותה כל שבעה והקצאתה כל זמן מצותה (  רש"י שבת מה.). נר עיקר הקצאתו הוא בין השמשות (תוספת' שם מד.). ויש אומרים שאין הכנה והקצאה בשל ע"א (לבוש או"ח שי ב). ואם נטמן בהם (במוכים) קדירה במקרה לא הוכנו בכך ואסור לטלטלן שנשארו בהקצאתן ולא בטלו להטמנה (שם רגע א).