הַקְפָּאָה

°, ש"נ, – שה"פ מן הִקְפִּיא: ולפעמים יהיה קר ויעזר טבעו לסגולתו בהקפאת הרוח והחלישו (קאנון א ב ב טו). הפעל שעושה הזכר דם הנדות מההקפאה והעשוי (נוה שלום ב ז ו).  ושלא היתה אותה הקפאה (של מי הים) כשאר הקפאת הקרח (רשב''ל דוראן, מג''א ה ד).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים