*,  ש"נ, – שה"פ מן הקפיד: הרי זה גיטך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים על מנת שתניקי את בני שתי שנים מת הבן או שאמר האב אי אפשי שתשמשני שלא בהקפדה (גיט' ז ו).  טובה היא האריכה שהאריך רבי יהושע עם עקילס הגר מהקפדה שהקפיד בו רבי אליעזר שאילולי כן חזר לסיאורו (מד"ר קהל', טוב אחרית דבר). בששכרה (את הבהמה) לשאת עליה משוי שאפשר להשליכו בלא הקפדה (רמב"ם שכיר' ה א).  וענין ההקפדה הנה היא השמירה והזהירות (ר"י א"ת, הקד' ריב"ג בהרקמה).  תורה שבעל פה נפלה בו הקפדה מהשאירו לעד בחיבור מפורסם לבני אדם כולם למה שיגיע בזה מן ההפסד (ר"ש א"ת, מו"נ א עא).  הקפידה עליהם שכינה הקפדה גדולה לפי שכונו לגנות הארץ (מלמד התלמידי', שלח).  איני רואה כ"כ הקפדה (ר"א מלוניל, ארח' חיים ב, גיט').  עשה מה שתוכל בין תשלים המלאכה בין לא תשלים כי אין הקפדה להשלימה שהרי אי אפשר אבל ההקפדה היא על הביטול (רשב"צ דוראן, מג"א ב טז).  וקצת דברים כי יתן האיש את לבו אליהם להנצל ממדת ההקפדה וכו' שלא להקפיד על אשתו ומשרתיו ובני ביתו (פלא יועץ, הקפדה).  ממה שהשגיחו עליו מהקפדתם להזהר בספרים האלה הקדושים כאשר נמצאו בצורתם (ר"י א"ת, הקד' ריב"ג בהרקמה).  שמצא המוחזק טענה שתחול הקפדתו עליה (הלבוש, שוכר שיא ה).