הֲרִיעָה

*1, ש"נ, – שה"פ מן הֵרִיע:  בעשרה לשונות נקרא שמחה גילה וכו' פצחה רנה צהלה חדוה הריעה (פסיק' דר"כ, רוני).



1 במקום הֲרָעָה, מרוב השמוש בהריע חשו בו המדברים כמו פעל שלישי הרע.

חיפוש במילון: