ש"ז, — התהוות ולד בבטן הנקבה, Empfängnis, Schwangerschaft; grossesse; conception: ויקח בעז את רות ותהי לו לאשה ויבא אליה ויתן יי' לה הֵרָיוֹן ותלד בן (רות ד יג). אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן וּמֵהֵרָיוֹן (הוש' ט יא). המלאכים שבאו לבשר את שרה בהריון (מד"ר במד' י). באותה שעה קרא הקב"ה למלאך הממונה על ההריון ואמר צא וצור אותן בכל קטורים של אבותם (שם שה"ש, גן נעול). שבזמן שהאשה מקבלת הריון היא מתכערת במקור נדפס 'מתבערת' ומתעבת (שם, יונתי בחגוי). — ואמר הפיטן: טרף אף וישחת רחם, וחומתו מקלוט בְּהֵרָיוֹן יחם (יוצר שבת זכור, אזכיר סלה). — *בֵּית הֵרָיוֹן, המקום בהבטן לעומת הנחת העֻבר: היוצאה ליהרג מכין אותה בנגד בית הריון כדי שימות הוולד תחילה (ערכ' ז.).