ב. הֲרִיסָה
°, ש"נ, – שה"פ מן ב. הָרַס, כמו חוצפה, עזות, Vermessenhiet; audace; presumption: ואין ראוי שייוחס זה לנו לעזות מצח ולהריסה בהכנסתנו בכמו אלה הענינים העמוקים (רלב"ג, מלחמ' ה' ה א). לא שיהרוס כדרך הדיוטות הקופצים בראש ומה שנמשך אל ההריסה הרבות דברים עליו יתעלה בתארים (מלמ' התלמיד', שמות).