וָטִיב
*, ש"ז, — מ"ר וְטִיבִים, — אבר הזכרות, männl. Glied; membre viril; penis: (היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי) נועץ עשר ציפורניו בקרקע עד שימות וטיב 1 (שבוע' יח.). — ועי'*גִּיד, *זֹבֶן, חָגָב, °מִשְׁגָּל.
1 גרסת הערוך, ובנוסח' וטוביה, ופרש רש"י ואשריו. אך זה דחוק, ולכן יותר נראה גרסתו של הערוך ופרושו שפרש שהוא שׁם אבר הזכרות. ואעפ"י שאין חבר לשם זה בלשונות האחיות, מ"מ פרושו של ר"נ מכריע, מפני שאין טעם כאן לקריאה של אשריו.