° 1, שה"פ, — שֵׁם לעצם מעשה הזדַוגות איש ואשה, Begattung; coït; sexual intercourse: משגל הוא משכב התשמיש (שבתי דונולו, חכמוני2, פרוש יצירה ה).  ועשה את הערוה לזכר ולנקבה כדי להשתמש במשגל ולהזריע ולהוליד שם).  מוציא רוח תאות המשגל מרוח החיים שלו (שם).  תמורת לעיטה רעבון תמורת משגל סריסות (שם).  ונפשו תתבענו בכחותיה אשר נטבעה עליהם מהשמע והראיה והדבור והעסק והאכילה והשתיה והמשגל והריוח בממון (ר"י א"ת, כוזרי ג א).  ואל תשיבני ממה שיכולים עליו האנשים מבריאת בעלי חיים בעשות הדבורים מבשר הבקר והיתושין מהיין כי זה איננו משעורם וחכמתם אבל הוא מנסיונות שמצאום כאשר מצאו המשגל יהיה ממנו הולד (שם שם כג).  ותסר האביונה פירוש המילה ויבטל הרצון והוא כנוי למשגל (הוא, השרש' לריב"ג, אב).  הנער כאשר ידע הטוב והרע אז יחל לתאות המשגל (ראב"ע, בראש' ג א).  עץ הדעת והוא יוליד תאות המשגל ועל כן כסו האדם ואשתו ערותם (שם ו).  וידענו כי המשגל נחלק לג' חלקים האחד לפריה ורביה בלא תאוה והשני להקל מלאות הגוף והשלישי לתאוה הנמשלת לתאות הבהמה (הוא, ויקר' יח כ).  ולמה כל הכחות הם עוזרים על המשגל (הוא, שאלות, קלט).  הנחת התענוגים הגופיים ובזותם וכו' וכל שכן מאוס המשגל מהם וכו' הלא תראה צדקיהו בן מעשיהו ואחאב בן קוליה איך התפארו בנבואה וכו' והתמידו בפחיתות תענוג המשגל עד שזנו בנשי חבריהם (ר"ש א"ת, מו"נ ב מ). וכן זכרו עוד שבעת הרכבת (האילן) מין במין זולתו צריך שיהיה החוטר אשר ירצה להרכיבו ביד נערה יפה ואיש ישגלנה משגל מגונה רוצה בו שלא כדרכה ובעת חבורם על זה הדרך תרכיב האשה הנטע באילן ואין ספק שזה היה מפורסם וכו' למה שהתחבר אליו מהנאת המשגל וכו' ומפני זה נאסר הכלאים ר"ל הרכבת אילן באילן בעבור שנתרחק מסבת ע"ז ומתועבות משגליהן היוצאים מדרך הטבע (שם ג לז).  שהשיחה עם הנשים על הרוב היא בעניני המשגל (הוא, פי' אבות להרמב"ם א ה).  אמר משה מיימון בן עובדיה עבד האלקים הישראלי צוני האדון הנכבד יתמיד האל כבודו שאזכיר לו ההנהגה העוזרת על רבוי המשגל כי אמר שיש לו בזה חולשה וכו' וזכר לי יגדל כבודו שהוא לא יעזוב מעניינו במשגל כלום ואמנם ירצה ההנהגה הזאת מפחד מרזון גופו ובקשתו התוספת מפני ריבוי העלמות וכו' וכבר זכרו הרופאים כי מה שיחלש המשגל בסגולתו בעילת רוב הבתולות והזקנות או קטנה שלא בגרה (המאמר במשגל, כ"י ברלין, Qu. 545).  אבל מאכלו ומשקהו ומשגלו ותאותו לכל זה וכן כעסו וכל מדה מגונה אשר תמצא בו הכל הוא נמשך אחרי החומר אשר לו (ר"י חריזי, מו"נ ג ח).  ושאלו לאריסטו באיזו שעה יהיה טוב המשגל אמר כשתרצה להחליש גופך (הוא, מוסרי הפלוסופ' ב יט).  ותשלם התאוה במעשה משגל וימשיך המין ויתמיד המציאות (ר' קלוני', אגר' בע"ח ז).  כי הוא יאמר ביראת חטא שהיא מדה אמצעית בין התענוג במאכל והמשתה והמשגל ושאר התענוגים ובין הפרישות יותר מדאי (ר"י אלבו, העקר' א ח).  אמרו המפרשים כי היה פריו (של עץ הדעת) מוליד תאות המשגל (רמב"ן, בראש' ב ט).  ואם נמצא בהתענג במאכל ורב משתה עדי שבעו ושכרו, ומלא את כרסו מעדנים והוא שטוף במשגל כחזירו, הלא דומה בזה לשאר בהמות והוא שוה בכל זה לחמורו (רש"ט פלקיירא, הקד' המבקש).  ואלה האנשים נתפזרו באותו האי וכו' והתחברו להם אותם הקופים מפני שהיו להם שווי בצורותיהם יותר משאר החיות המזיקות ומפני שהיה בהם רוב התאוה למשגל שכבו עם נקבות הקופים והתערבו בהם וילדו (שם צח).  והחכם אמר אל תטה אל המשגל כי הוא מסגולות החזירים והם בו יותר חזקים ממך (הוא, אגר' החלום א, JQR N. S. I, 473). וזה יתכן בהשמר האדם מהדברים המפסידין אותו המטים אותו מהאמצעות או אל הרבוי או אל החסרון כרבוי המשגל ואכילת המאכלים הרעים (שם 472).  כמו כן צריך שיתאוה אל המשגל לקיום המין (הוא, ראשית חכמה א).  ויש אומרים כי נקראו (הכליות) כן בעבור שיש להם כח בתאוות המשגל (רד"ק, שרש כלה).  עשו בה מעשה תועבה ותעלול במשגל (שם, עלל).  אם יחבש את אמתו בעת המשגל במררת תרנגול לא תאהב האשה זולתו לעולם (נרבוני, ארח חיים ג ט, כ"י ביה"מ שכטר).  וכאשר הגיע הגשם תכליתו או קרוב יתנועע אליו כח ההולדה ובקש המשגל או ההזרעה (ראב"ד, אמו"ר 25).  כי האיש המשועבד לתאוותיו אמנם הוא משועבד אל המאכל והמשתה והמשגל או לקצתם (שם 98).  כאשר יבקשו להשאיר מי הפנים ולהשמר מהבוז והקלון בעת תאות המשגל יבחרו לשאת עליו מכאובים ויגיעות (ראב"ח, מאזני צדק לאלגזלי 13).  והדבר הראוי על כל אדם הוא שיבדוק תמיד תאוותיו ויגוש אותם וכל שכן המשגל והמאכל (שם 97).  ועם היות המלך דוד בטבעו אוהב הנשים ונרדף אחר המשגל הנה היה כבר בחסרון הכחות כל כך שלא ידעה (את אבישג השונמית) ולא קרב אליה לשכב עמה (ר"י אברבנאל, מ"א א).  מצד רוב המשגל אשר הוא סבת כליון האדם (רמב"ח, פי' בחינ' עולם).  והוא (הצפור) בע"ח שטוף במשגל יותר מכל בעלי חיים (שער השמים לאבי הרלב"ג ד).  כי רב בעלי החיים יש להם עתות הערת חמום ואינם תמידי במשגל (שם).  שהאמה המיוחדה למשגל נקראת פלגש (ר"א בדרשי, חות"כ, אמה שפחה).  ובענין המשגל נאמר לא נקה כל הנוגע בם (תגמ' הנפש כב:).  ואל משגל ואל מאכל ומשתה ראה חזיר ראה עגל ופרה (עמנ', מחב' ח).  מי שגברה עליו המרה השחורה או שגעון יועיל לו המשגל כי ינקה המרה השחורה (מ' אלדבי, ש"א ה ח).  ותאות המשגל תבוא מהכליות ויש אומר מהכבד וכו' ודע כי החמום והלחות הם הגורמים המשגל לכן מניעת המשגל ר"ל מיעוט הזרע בא מאכילת דברים קרים כמו כסבר רטוב וחזרת (שם ד ג).  ולא יקרב למשגל וכ"ש אחר המלוי מן המאכל (שם).  והיתה אחותם וינוס אשת וולקאנו והיתה אליל המשגל מפני שהיתה ראשונה להפקיר עצמה (רע"פ, מתק שפת' 31).  כאשר מונעה מבן אנוש משגל ורגליה לקוף פושקו (הוא, צבי מודח 109).  בד' מקומות כתיב לשון משגל שהוא לשון מגונה וקרי לשון משכב שהוא לשון נאות (מסורת המסור' א ז). — ומ"ר מִשְׁגָּלִים: שאני רואה שאין בכל תענוגי הזמן אלא המאכלים והמשקים והמשגלים והמלבושים ומיני הריח (ראב"ח, מאזני צדק לאלגזלי 132).