א. זְבִיחָה
* ש"נ, — שה"פ מן זָבַח: זביחה בכלל היתה ולמה יצאת להקיש אליה ולומר לך מה זביחה מיוחדת שהיא עבודת פנים וכו' סנה' ס:. זבח פסח הוא שתהא זביחה לשם פסח זבח' ז:. אמר לו (משה להקב"ה) הזכר לבחוריהם ששלחתים והקריבו לפניך זבחים וכו' אמר להם עברו על הזביחה שנאמר ויזבחו לו מד"ר שמות מב. שיקדים הלחם לזביחת האיל שאין הלחם קדוש אלא בדם הזבח שם במד' י. זבח שלמים זביחה לשם שלמים רש"י פסח' סא.. שתהא זביחתו לשם פסח שם ס.. — ואמר הפיטן: מזבח בהיותו וקדשים לִזְבִיחָה, והביא איש את זבחו וחטאתו נמחה, אפס אני מכהן ואין זבח ואין מנחה, תודתי זְבִיחָתִי ושיחתי מנחתי סליח' ג עשי"ת, שחר קמתי. ואין כהן אשר יכהן לכפר את חטאים, ואין מנחה ואין זְבִיחָה ואין לשכת הטלאים סמא"צ, סליח' ר"ה, ישראל.