1, ש"ז, בהפס' זָבַח, בכנ' זִבְחי, מ"ר זְבָחים. זִבְחֵי, — עצם פעולת הריגת בע"ח לסעודה, ועצם הסעודה, Schlachtung; immolation; slaying : ויזבח יעקב זֶבַח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם בראש' לא נד.  אמר לצפור כל כנף ולכל חית השדה התקבצו ובאו האספו מסביב על זִבְחִי אשר אני זבח לכם זֶבַח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם יחזק' לט יז. טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זִבְחֵי ריב משלי יז א. — ובמליצה, הריגה גדולה במלחמה וכדומה: כי זֶבַח לאדני יי' צבאות בארץ צפון ירמ' מו י.  כי קרוב יום יי' כי הכין יי' זֶבַח הקדיש קראיו צפנ' א ז.  והיה ביום זֶבַח יי' ופקדתי על השרים ועל בני המלך שם ח. — ובפרט זֶבַח של קרבן להאלהוּת, Opfer; sacrifice : ואם זֶבַח שלמים  קרבנו אם מן הבקר הוא מקריב וכו' ושחטו פתח אהל מועד ויקר' ג א-ב.  אשר יעלה עלה או זֶבַח שם יז ח.  לא לעולה ולא לְזֶבַח יהוש' כב כח.  וסרני פלשתים נאספו לזבח זֶבַח גדול לדגון אלהיהם ולשמחה שופט' יו כג.  בְּזֶבַח ובמנחה ש"א ג יד.  מהר עתה כי היום בא (שמואל) לעיר כי זֶבַח היום לעם ברמה שם ט יב.  ועתה כל נביאי הבעל כל עבדיו וכל כהניו קראו אלי איש אל יפקד כי זֶבַח גדול לי לבעל מ"ב י יט.  זֶבַח רשעים תועבת יי' משלי יה ח.  כי חסד חפצתי ולא זָבַח הוש' ו ו.  למה תבעטו בְּזִבְחִי ובמנחתי ש"א ב כט. — זֶבַח הַיָּמִים, שעושים מדי שנה בשנה ביום קבוע: ויעל האיש אלקנה וכל ביתו לזבח ליי' את זֶבַח הַיָּמִים ש"א א כא.  נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו כי זֶבַח הַיָּמִים שם לכל המשפחה שם כ ו. — זֶבַח מִשְׁפָּחָה: ויאמר שלחני נא כי זֶבַח מִשְׁפָּחָה לנו בעיר שם כט. — וכרת ברית על זֶבַח: אספו לי חסידי כֹרתי בריתי עלי זֶבַח תהל' נ ה. — ומ"ר: גם אתה תתן בידנו זְבָחִים ועלת ועשינו ליי' אלהינו שמות י כה.  הַזְּבָחִים ומנחה הגשתם לי במדבר עמוס ה כה.  ותקראן לעם לְזִבְחֵי אלהיהן במד' כה ב.  לעבד את עבדת יי' לפניו בעלותינו וּבִזְבָחֵינוּ2  ובשלמינו יהוש' כב כז.  לא הביאת לי שה עלתיך וּזְבָחֶיךָ לא כבדתני ישע' מג כג.  לא על זְבָחֶיךָ אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד תהל' נ ח.  למה לי רֹב זִבְחֵיכֶם יאמר יי' שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים לא חפצתי ישע' א יא.  והביאו לבקר זִבְחֵיכֶם לשלשת ימים מעשרתיכם עמוס ד ד.  כה אמר יי' צבאות אלהי ישראל עלותיכם ספו על זִבְחֵיכֶם ואכלו בשר ירמ' ז כא.  עלותיכם לא לרצון וְזִבְחֵיכֶם לא ערבו לי שם ו כ.  לא יסכו ליי' יין ולא יערבו לו זִבְחֵיהֶם הוש' ט ד.  אשר חלב זְבָחֵימוֹ יאכלו דבר' לב לח. — וגם זְבָחוֹת, זִבְחוֹתָם: ויבשׁו מִזִּבְחוֹתָם3 הוש' ד יט.