זָבוּת

* ש"נ, — מה שיזוב מהזב: שבשעה שהגלה נבוכדנצר הרשע את ישראל היו בהן בחורים שהיו מגנין את החמה ביופיין והיו כשדיות רואות אותן ושופעות זבות אמרו לבעליהן ובעליהן למלך והרגום ועדיין היו שופעות זבות צוה המלך ורמסום סנה' צב:. — °ומחלת הַזָּב: מעשה באחד בן ארבעים שנה שבא לו חולי של זבות מפני ששכב עם אשה זונה אוצה"ח לר"י צהלון, ט ח א.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים