ב. זִבּוֹרִית

*1, ש"נ, - קערה קטנה, צפה, kleiner Teller; petite assiette; saucer: אמר לו (עשו ליעקב) הלעיטני נתן לו בזיבורית2 אמר לו בזיבורית את נותן לי שפוך הקדירה לתוך פי (תנחומא בובר, תולדות ד). 



1 בסור' זבורא, זבורתא, בערב' ט'רפ ظرف. 

2 כך הלשון בתנחומא בובר. ולא העיר המו"ל כלום על זה ולא חש שום צרך לפרש המאמר. נראה שסבר כי הכונה במלה זיבורית זו כמו זבורית הידועה בענין קרקע רעה. אך אין כל מקום למושג זה כאן, כי מה יש טעם במליצה זו: עשו בקש הלעיטני יתן לו יעקב בקרקע של זבורית, או אפילו נניח במאכל רע, ומה טעם שאמר לו עשו על זה: מאכל רע אתה נותן לי שפוך הקדרה אל פי? ולכן אין ספק בדבר, שפרוש זבורית זו הוא כמו בסורית קערה קטנה, צפה, ובערב' ט'רפ בכלל צלחת ובערב' ההמונית בפרט צלחת קטנה, צפה, גם מה שישימו תחת הכוס. ועי"ז כונת המדרש לפרש המלה הלעיטני מבוארת יפה. 

חיפוש במילון: