זִו
1, ש"ז, — שם החֹדש שאחרי חדש האביב, הוא חדש אייר: בשנה הרביעית בחדש זִו הוא החדש השני (מ"א ו א). בשנה הרבעית יסד בית יי' בירח זִו (שם לז).
1 כבר אמרו שהוא כמו זיו, במשמ' זהר, אור: בירח זיו שבו זיוו של עולם (ירוש' ר"ה א יו ד), עי' בהערה לזיו, וכן דעת רוב החכמים. וי"א שזו מלה מצומצמה מן מלה אשורית.