פ"ע, עב' זָב, עת' יָזוּב, יָזֻבוּ, הוה זָב, זָבָה, זְבַת, — זָבוּ המים, זָב הדם, וכיוצא בזה, נע מעט מעט והלך לאט לאט ממקום למקום, למשל מים או דם או לֵחה ממכה, fliessen; couler; to flow: ולא צמאו בחרבות הוליכם מים מצור הזיל למו ויבקע צור וַיָּזֻבוּ מים (ישע' מח כא). הן הכה צור וַיָּזוּבוּ מים ונחלים ישטפו (תהל' עח כ). פתח צור וַיָּזוּבוּ מים הלכו בציות נהר (שם כה מא). — ודם הוֶסֶת: ואשה כי יָזוּב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תָזוּב על נדתה (ויקר' יה כה). — ובהרחבה על מה שממנו יָזוּב הדבר: ארץ זָבַת חלב ודבש (שמות ג ח). שהם (חללי הרעב) יָזֻבוּ מדקרים מתנובות שדי (איכה ד ט).

—  הִפע' *הֵזִיב, — עשה שיזוב: בני על המת הזיב דמעה התמרר ונהה קינה (ב"ס גני' לח יו).