זוֹב

ש"ז,  — פעולת יציאת לֵחה או דם מכלי הלֵדה של זו"נ, Ausfluss; écoulement; discharge: איש איש כי יהיה זב מבשרו זוֹבוֹ וכו' רר בשרו את זוֹבוֹ או החתים בשרו מִזּוֹבוֹ וכו' (ויקר' יה ב-ג). ואשה כי יזוב זוֹב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוֹב טמאתה (שם כה). ומודים ביולדת בזוב שהיא מטמאה לח ויבש (נדה ד ג). הרואה 'הדואה' במקור המודפס. כתם הרי זו מקולקלת וחוששת משום זוב וכו' וחכמים אומרים אין בכתמים משום זוב (שם ו יג). זובו של זב ורוקו ושכבת זרעו ומימי רגליו ודם הנדה שהן מטמאין במגע ובמשא (כלים א ג). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים