— א)  מלת הרמז לזו"נ גם כמו זֵה: אז חלף רוח ויעבר ואשם זוּ כחו לאלהו (חבק' א יא). אתה יי' תשמרם תצרנו מן הדור זוּ לעולם (תהל' יב ח).  — ב)  מלת הצטרפות כמו אֲשֶׁר: נחית בחסדך עם זוּ גאלת (שמות יV יג). עד יעבר עם זוּ קנית (שם יו). מי נתן למשוסה יעקב וישראל לבזזים הלוא יי' זוּ חטאנו לו (ישע' מב כד). עם זוּ יצרתי לי תהלתי יספרו (שם מג כא). טבעו גוים בשחת עשו ברשת זוּ ממנו נלכדה רגלם (תהל' ט יו). אשכילך ואורך בדרך זוּ תלך (שם לב ח).  עוזה אלהים זוּ פעלת לנו (שם כח כט). ואתה ידעת נתיבתי בארח זוּ אהלך (שם קמב ד). הודיעני דרך זוּ אלך כי אליך נשאתי נפשי (שם קמג ח). — ולמ"ר: יתפשו במזמות זוּ חשבו (תהל' י ב). מפני רשעים זוּ שדוני איבי בנפש יקיפו עלי (שם יז ט). אחת דבר אלהים שתים זוּ שמעתי (שם סב יב).