*  ש"נ , מ"ר זוּגוֹת, — כנוי לאשה ביחס לבעלה, זוגתו של פלוני, אשתו Ehefrau; épouse; spouse: שעד שהוא בהר המוריה נתבשר שנולד זוגתו של בנו (מד"ר בראש' נז). ונפטרה זוגתי והניחה בת (רשב"א, תולד' אדם כו).  על דבר היקרה זוגתו אשר בקשה ממנו היא וקרוביה לשלחה לפלוניא וכו' ומצפה שתחזור זוגתו אל ביתו (שו"ת רלב"ח כט).  ראובן שאמר לשמעון חמיו תן לי זוגתי (מרדכי כתוב' קפד).  לאה שטענה על ראובן אמרת לאישי מה לך להתיחד עם נפקת ברא כמו זוגתך וחרפתני (הוא, ב"ק פא).  והביא ראובן עדים בפנינו והעידו ע"פ החרם ששמעו מפי שמעון שהודה בפניהם שנתרצה לזוגתו בצוואתה (הוא, ב"מ שיב).  ועתה נפטרה זוגתך ורוצה אני לקיים צוויה (הוא, ב"ב תקכ"ד).  לא לקחנו ממנו דבר ושום פרעון על הממון שהיה לזוגתו טמון בעדה (ר"י עובדיה, אגר' דופי הזמן).  וכמעט גרם קטטות ביני ובין זוגתי בתו (יעב"ץ, מגלת ספר 43).  לקח יונתו תהי זוגתו כלה כנוסה יפה בתבל (ספר הפזמ', תימנ' צור הדרו).  וע"י הזכיות הנזכרים נתנוצצו ממנה ניצוצות בזוגתך זאת כדי שתוליד ממנה (ר"י קארו, מגיד מישר', וישב). ונתן בו (האלהים באדם) להוליד כמוהו לקיום המין בהתחברו עם זוגתו (מנוה"מ ג ב א ג).  דעו רבותי שמרתי זוגתי דינה נפטרה לבית עולמה (שו"ת פרח מטה אהרן קיט).  מכתבו הגיעני בזמנו באותה שעה שהיתה זוגתי הרבנית וצ"ל גוססת ולא יכולתי לעיין בו (שו"ת חת"ם, יו"ד קנג).  כי לא זכיתי עדיין לבנים ולא ידעתי במי החסרון תלוי או בי או בזוגתי תחיה וכבר עשתה זוגתי כמה סגולות ורפואות מנשים זקנות (מגלה טמירין ז).  מעשה באחד שישב בכפר והיתה אצלם גניבה גדולה ובא הוא וזוגתו לבקש ע"ז (זכרון טוב, ספורי מעש' כה).  ויבוא וישאל בשפה רכה מה לך זוגתי כי הבהלתיני לעלות מן הרחצה, הגידה נא לי תנחום, שאלתו זוגתו בתשובה על שאלתו האתה הוא הרב בדריבישאק אם אין (יל"ג, כף רגל עגל).