זוּגִי

°, ת"ז, — של זוּג, שיש בו זוג, שנים דומים זה לזה: רבוי זוגי המונה להוראת שני דברים מצד שהם זוג אחד מצד שהם שוים ודומים בתמונתם אם בטבע אם במלאכה הטבעים הם האברים הכפולים בבע"ח שתי עינים שתי אזנים (תל"ע סי' קז).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים