* 1, זוֹג, ש"ז, מ"ר זוּגִים,-גוֹת, - א) שני דברים דומים ממין אחד, מבע"ח ולא בע"ח, Paar; paire; pair: המוצא תפילין מכניסן זוג זוג (של הראש ושל הזרוע) (ערוב' ט י). כיצד בודקין את העדים זוג שבא ראשון בודקין אותו ראשון (ר"ה ב ו).  מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועיכבן רבי עקיבא בלוד (שם א ו). אמר רבי יוחנן הלכה כאותו הזוג (ר"ש ור"י בן קרחה) (בכור' לא.). - ומ"ר: היו מזדווגין (העדים) זוגות זוגות (סנהדרין ה ה). כל הזוגות שמנו חכמים מין במינו אינן כלאים זה בזה (תוספתא כלא' א א). כל מה שבראתי בראתי זוגות שמים וארץ זוגות חמה ולבנה זוגות אדם וחוה זוגות העוה"ז והעוה"ב זוגות אבל כבודי אחד ומיוחד בעולם (מד"ר דבר' ב). כל החיות מהלכות זוגות זוגות והנחש אינו מהלך בדרך אלא יחידי (שם בראש' צט). אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לר"ע (יבמ' סב:). נטל כוליא מכל אחד (מקרבן הפסח) ונמצאו שם ששים ריבוא זוגי כליות (פסח' סד:). - ובפרט זוג של זו"נ נשואים זל"ז: הא (שמכריזים למעלה בת פלוני לפלוני) בזוג ראשון הא (שמזמנים לו אשה לפי מעשיו) בזוג שני (סוטה ב.). אשר צג זוג בגן עדן (תש' הגא', הרכב' תלה). —  ואמר הפיטן: וזוג נחמד נצמד עדי עד יוצמד ויוצב מטען (מחזור ויטרי תצו). - ומ"ר: בדבר הקנינים הנעשים בעת החתנה הן בין הזוגות עצמם והן בין אבי החתן ואבי הכלה (שו"ת חות יאיר נב). —  הזוגות, שנים שנים מתלמידי החכמים שחיו בזמן אחד ונשאו ונתנו תמיד בהלכה יחד, כמו הלל ושמאי וכדומה: אמר נחום הלבלר מקובל אני מר' מיאשה שקבל מאבא שקבל מן הזוגות שקבלו מן הנביאים הלכה למשה מסיני (פאה ב ו). - בן זוּגוֹ. אחד משני הדברים של זוג אחד: היו רושמין (שתי אותיות) על קרשי המשכן לידע איזה בן זוגו (שבת יב ג). - ובהרחבה, אדם דומה ממש לחברו: שאין זה (מי שנשא אשה גרושה) בן זוגו לראשון זה הוציא רשעה מביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו (גיט' צ:). - °בת זוגו, אשתו: לפי שאינה בת זוגו (רש"י סוטה ב.). - °זוג ונפרד: ומהם (מההפכים) מה שאין אמצעי ביניהם כזוג ונפרד כי כל מספר אם זוג ואם נפרד (מלות הגיון יא). הנה יתבאר שכל זוג הוא בעל תכלית וכן הענין בזוג הזוג ובזוג הנפרד ובמספר הראשון והמורכב (רלב"ג, מלחמ' ה' ו א יא). מיני הנגדיים כמו הראות והעורון והאור והחשך והזוג והנפרד במנין (פי' משלי לזרח' הלוי ה יז). והיודעת כי שלשה חשבון נפרד וארבעה זוג (ר"א ב"ר חסדאי, התפוח). דמיון הראשון להמציא מספר שיהיה זוג ונפרד יחד (מצרף לחכמה, יש"ר מקנדיה יז). - וזוג ופשוט: המושכלות הראשונות לא יחטאו לעולם כמו שהכל יותר מן החלק והמספר המורכב מזוגות ופשוט (יום צדיק, עולם קטן א). - ב) כלי מלאכה מֻרכב משני אברים שוים, כמו מִסְפָּרַיִם: נזיר שגלח בין בזוג בין בתער (נזיר ז ג). רבי עקיבא אומר (שתי השערות האמורות בנגעים) כדי שיהו ניטלות בזוג (נדה ו יב). כמה יהא בלבנונית (של השערות שבנגעים) רבי מאיר אומר כל שהוא ר"ש אומר כדי לקרוץ בזוג (נגע' ד ד). מגל יד ומגל קציר והשחור וזוג של ספרים שנחלקו (כלים יג א). לא ישב (האדם להסתפר סמוך למנחה) גזירה שמא ישבר הזוג (שבת ט:). ואינו מספר (הכה"ג) בתער אלא בזוג ראש שערה זו בעיקר זו (רמב"ם כלי המקדש ה ו). וצריך שישאו מן (השער) המאדים כדי שינטל בזוג שכל שערה שאינה ניטלת בזוג הרי היא כאילו אינה (הוא, פרה אדומה א ד). זוג שעושין בו הסרבל וספר הגדה בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר וכו' הא שאר הזוגות ושאר הספרים אינן בכלל דין זה (הוא, טוען ונטען ח י).