פ"י, עת' יָזוּר, עם ו המהפ' וַיָּזַר, — זָר את הצמר הרטוב וכיוצא בו, לחצו ודחקו וסחט המים שבו, ausdrücken; exprimer; squeeze out: וישכם ממחרת וַיָּזַר את הגזה (שעמדה כל הלילה בגרן וקלטה את הטל) וימץ טל מן הגזה מלוא הספל מים (שופט' ו לח). — ואת הביצה, לחצה ברגליו וכדומה ושברה, zerdrücken; écraser; to crush: כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם ותשכח כי רגל תְּזוּרֶהָ וחית השדה תדושה (איוב לט יד-יה). ביצי צפעוני בקעו וקורי עכביש יארגו האֹכל מביציהם ימות וְהַזּוּרֶה1 תבקע אפעה (ישע' נט ה).

– פֻע', זֹר, זֹרוּ, – זֹרָה החבּורה וכדומה, נחלצה בידים: למען תצא הלֵחה: מכף רגל ועד ראש אין בו מתֹם פצע וְחַבּוּרָה ומכה טריה לא זֹרוּ2 ולא חבשו ולא רככה בשמן (ישע' א ו).