א. זור

1, ממנו זוּר, זָר, זָרָה, זָרוּת.



1 יש לחשֹב כי בשרש זה נתמזגו שרשים אחדים קדמונים שכל אחד מהם שמש במשמעה מיוחדה, ואולי היו גם מתחלפים זה באחת אותיות השרש. בערב' השרש זור زور משמש במשמעות דומות קצת למשמ' נטייה מן, והשרש זוע' زوغ משמש רק במשמעה זו.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים