1, ת"ז, מ"ר זֵידוֹנִים, — מים זֵידוֹנִים, מתגעשים בזעם ואי אפשר להשכיחם, wild (v. Wasser); furieux (eau); furions: אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו אזי עבר על נפשנו המים הַזֵּדוֹנִים (תהל' קכד ד-ה). — ואמר הפיטן: בהיות עולם חשך וצלמות ועיפה, במעטה לבושך אור בקר הגהת, בין זֵידוֹנִים חצת כקרח הנורא (עבודה, אמיץ). לכבסם מצחן דפיונים, להצליל בצול זִידוֹנִים, ולשתק בעלי דינים (יוצ' יוה"כ, מי יתנה).