ש"ז, שָׂדָי, — צורה פיוטית במק' שָׂדֶה, המשמשת בעקר במשמ' שטח ההר1: יעלז שָׂדַי וכל אשר בו אז ירננו כל עצי יער (תהל' צו יב). — בַהמות שדי: אל תיראו בהמות שָׂדַי כי דשאו נאות מדבר וכו' (יואל ב כב). צנה ואלפים כלם וגם בהמות שָׂדַי (תהל' ח ח). — זִיז שדי: ידעתי כל עוף הרים וזיז שָׂדַי עמדי (שם נ יא). ועי' ב. זיז.  — חַיְתוֹ שדי: כל חיתו שָׂדַי אתיו לאכל כל חיתו ביער (ישע' נו ט). ישקו כל חיתו שָׂדַי ישברו פראים צמאם (תהל' קד יא). — מצור שדי: היעזב מצור2 שָׂדַי שלג לבנון אם ינתשו מים זרים קרים נוזלים (ירמ' יח יד). — שׁומרי שדי: כשמרי שָׂדַי היו עליה מסביב כי אֹתי מרתה (שם ד יז). — תלמי שדי: ופרח כראש משפט על תלמי שָׂדַי (הושע י ד). ועי' תֶּלֶם. — תנובות שדי: ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובֹת שָׂדָי (דבר' לב יג). ועי' תְּנוּבָה.