זִירָה
*, ש"נ, — מקום עגול לנפתולי המתגוששים וכדומה, Arena; aréne: אמר לו הקב"ה אתה הכנסת עצמך לזירה ומי שהוא מכניס עצמו לזירה או ניצוח או נוצח (מד"ר שמות כז). אמר לו הקב"ה אני ואתה עומדים בזירה או נצחת או נצחתי (שם). — ובמשמ' °כל הבנין שבו נקבץ הקהל לראות במשחק הנפתולים וכדומה, Circus; cirque: והמון עם כהמון מי טבר נהמו, אל הזירה הגדולה יחר זרמו, וכבר האצילים לפניהם מהרו, כללו הזירה ובכל הוד פארו, כי שם הכין תענוג לבני האדם, תענוג אכזרי שעשוע רצח ודם, כל שבויי החרב להרגה הקדשו, לפני חיתו טרף יתנום וירֻטשו (יל"ג, בין שני אריות ה). נפתחה הזירה אל מולן מנגד, ולתוך המעגל יצא עלם חמד, עד לשתותיו חשוף ערֹם מבגד, ובידו חרב פיות ארכה גֹמד (שם).