1 בערב' זִיר زِير, ועי' הערה לקמן.

2 כך בשתי הנוסח' של אדר"נ בכל הספר' זולתי בכ"י אחד זרדים. ולא הביא הערוך מלה זו לא בערך זר ולא בערך זרד, וכן לא הביאה לוי.  בנין יהושע פרש כלי  עץ של ארז ורמז לגמ' שבת קכג, ונראה כי כונתו לגמ' שם קנה. שפרשו זירין דארזי, אך זו טעות, ופרוש המלה דארזי עכ"פ אינו מלשון ארז.  דר' שֶכט' בהערה לנוסח' א אות ע"א אומר וז"ל: ואופן המכונה כאן אינו מובן לי.  ע"כ. והנה לפי הענין פה נראה כי הכונה בקשת של זירים קשת שאפשר לירות בו לא חצים אלא דברים גסים וכבדים, כמו הנסרים וראש חזיר, ולכן קשת של זיר הוא קשת שכח היריה שלו היא יותר חזקה, ובערב' המלה זַוְרַא' زَوْرَا משמשת במשמ' של כפיפה בנוגע להקשת: קוש זַורַא' قوش زَوْرا פרשו לשאן אלערב מעטופה,  ר"ל כפופה היטב, ויאמרו רמי באלזורא, ירה בהקשת. ובאמת, בנוסח' כ"י שבוטיקן, שנדפס בסוף מהד' דר' שכטר, כתוב קשת של זורין במקום זירין: הביאו לו קשת של זורין ותופפה נגד חומות ירושלם וכל דבר ודבר היו מכין בה על גב החומה עד שפרצו בה פרצה הביאו לו נסרין של ארז ונתנן לתוך קשת של זורין. ע"כ. וגם השם זיר בעצמו, אלזיר الزير, יש בערב', והוא כנוי להיתר של הקשת ומשמש בשתי משמעות, יתר דק: אלזיר מן אלאותאר אלדקיק, כ"ל הזיר מן היתרים הוא הדק, ואלזיר מן אלאותאר מא אשתחכאם פתלה, ר"ל הזיר מן היתרים הוא מה שהוא מפֻתל יפה לשאן אלערב, זור, ונראה כי משמ' זיר  של אדר"נ היא כמשמעה השניה של זיר הערבי.