זִלּוּף

*, ש"ז, — שה"פ מן זִלֵּף:  יין נמי ראוי לזילוף (פסח' כ:). חבית של יין של תרומה שנטמאת וכו' תעשה זילוף (שם). לאכלה ולא לזילוף (ב"ק קב.).  יזלון בשמיו והזילוף (מד"ר במד' יג).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים