°, ת"ז, לנק' זְמַנִּית, מ"ר זְמַנִּיִים, -יּוֹת, — של הזמן, zeitlich; vorübergehend; temporaire: אמנם לפי דעת המליצים דרכי זריחת המזלות ושקיעתם שלשה עולמית זמנית שמשית אשפיר' לר"א בר חייא ג. כי כל מחובר מורכב מבלי ספק מדברים יותר מאחד והדברים ההם אשר חובר מהם הם קודמים לו הקדמה טבעית וכן צריך שיהיה מחברו קודם לו הקדמה זמנית וטבעית חו"ה, היחוד ה. שלא יחוייב שיהיה נמצא מה שדרכו שישתנה קודם שיהיה השנוי נמצא קדימה זמנית רלב"ג, מלחמ' ה' ו א כד. וגם אותם הקדמונים שאמרו אין מוקדם ומאוחר בתורה ושאין סדר במשנה לא אמרו כן בענין אחד בעצמו שלא יקדם בלמוד הקודם בסדר אלא בקדימות הזמניות אמנם בקדימות הדברים לפי גדריהם ועצמם הנה ממה שראוי שנשגיח בו מאד ר"י אברב' משפטים. — ובמשמ' רק לזמן: היות כל הדתות מסכימות באחת מהן שהיא אלהית אלא שהן חולקות עליה בשיאמרו שהיתה זמנית וכבר עבר זמנה העקרים א כד. ההצלחה הזמנית אשר לא תעזור על האחרת מאזני צדק, אלגזלי 127. ולמה לא יהיו הנהגותיהם זמניות משנה לשנה או פחות או יותר ר"י אברבנאל, ש"א ח. אבל רשעים לתאבון בעבירות אחרות שהם כמו אנוסים ליצרם אינו מתחייב אבדון לנפשם מכל וכל אלא עונש זמני כדי למרק עונותיו שתתלבן הנפש ותשוב למקומה מנוה"מ ב א א. — ובמשמ' של זמן קבוע: עד שכבר יראה שמפאת החיוב הזה משירות בעלה המוטל עליה נפטרו (הנשים) ממצוות הזמניות אלא שהבלתי זמניות לא היה בדין שתפטרנה ר"ח קרשקש, אור ה' ב ו א. — ושעות זמניות: שכל השעות אשר זכרו חכמים ז"ל בכל התלמוד הם שעות זמניות דהיינו בכל זמן חושבים י"ב שעות ביום וי"ב בלילה אם היום והלילה שוים או היום ארוך (תשוב' הרמב"ם). השעות על שני פנים שעות שוות ושעות עקומות ונקראות זמניות ר"ע בִן חביב, רמב"ם קדוה"ח ו ב. כי על ידי תנועתו תשאר השמש זמן חצי סבובו ר"ל י"ב שעות זמניות ממעל לארץ והוא זמן היום נחמ' ונע' א יז.