1, ש"ז, מ"ר זְנִים2, — דבר נותן ריח טוב, Wohlgeruch; senteur; perfume: ויקברהו (את המלך אסא) בקברתיו אשר כרה לו בעיר דויד וישכיבהו במשכב אשר מלא בשמים וּזְנִים מרֻקחים במרקחת מעשה (דהי"ב יו יד). — °ובמשמע' מין: מועד אדום וישמעאלים וולדיהם, מזמרן וזעון ועקן וּזְנֵיהֶם, מחוי וחתי וחמתי וחייליהם (דהי"ב יו יד). החוח הוא אחד מזני העשב , אשר ינעם אל חך עגל וכשב יל"ג, משל' ב א). —  ועי' *זְנֵי.