שז"ר, סמי' זְנוּנֵי, — מעשי הזוֹנָה והזוֹנֶה.  Hurerei; fornication; whordom: ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לִזְנוּנִים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף בראש' לח כד.  קח לך אשת זְנוּנִים וילדי זנוּנים הוש' א ב.  ואת בניה לא ארחם כי בני זְנוּנִים המה כי זנתה אמם הובישה הורתם שם ב ו=ז.  עד זנוּנֵי איזבל אמך וכשפיה הרבים מ"ב ט כב.  מרב זנוּנֵי זונה טובת חן בעלת כשפים המכרת גוים בִּזְנוּנֶיהָ ומשפחות בכשפיה נחום ג ד.  ותרא אחותה אהליבה ותשחת עגבתה ממנה ואת תזנותיה מִזְּנוּנֵי אחותה יחזק' כג יא.  ועזבוך ערם ועריה ונגלה ערות זְנוּנַיִךְ וזמתך שם כט.  ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זְנוּנֶיהָ מפניה ונאפופיה מבין שדיה הוש' ב ד. — ובהשאלה: עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זְנוּנִים התעה ויזנו מתחת אלהיהם הוש' ד יג.  לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח  זְנוּנִים בקרבם ואת יי' לא ידעו שם ה ד.