זנח
1, ממנו זָנַח.
1 סוברים רוב החכמים כי זהו השרש זנח زنح בערב' המשמש במשמ' צחנה ובאשה, ואומרים כי מזה נגזרה בהשאלה המשמעה שיש לו בעברית. אך השרש זנח زنح משמש בערב' במשמ' שבח וגם דחה וכבר אמר ברט כי השרש זנח העברי הוא השרש נזח نزح בערב' שמשמעתו היא נתרחק.