זְנוּת

ש"נ, זְנוּתֵךְ, זְנוּתַיִךְ, זְנוּתֵיכֶם, — כמו זְנוּנִים: זְנוּת יין ותירוש יקח לב (הוש' ד יא). בבית ישראל ראיתי שעריריה שם זְנוּת לאפרים נטמא ישראל (שם ו י). והיה מקֹל זְנוּתָהּ ותחנף את הארץ ותנאף את האבן ואת העץ (ירמ' ג ט). נאפיך ומצהלותיך זמת זְנוּתֵךְ על גבעות בשדה ראיתי שקוציך (שם יג כז). והשבתי זמתך ממך ואת זְנוּתֵךְ מארץ מצרים (יחזק' כג כז). ולא יטמאו עוד בית ישראל שם קדשי המה ומלכיהם בִּזְנוּתָם ובפגרי מלכיהם (שם מג ז). בית וועד יהיה לזנות והגליל יחרב (סוט' ט יה). נתייחדה עמו כדי בעילה חוששין לה משום בעילת זנות (ירוש' גיט' ד מח ד). ששה דברים נאמרים בסוס אוהב את הזנות ואוהב את המלחמה וכו' (פסח' קיג:). עשרה קבים זנות ירדו לעולם תשעה נטלה ערביא (קדוש' מט:). לא תתחתן בם וכו' אפילו דרך זנות (ע"ז לו:). ואין לך זנות כזנות של ערביים (אדר"נ כח). דור המבול נמחו מן העולם על ידי שהיו שטופין בזנות (מד"ר ויקר' כג). מימות אברהם לא נפרץ אחד בזנות כיון שבאו לשטים ושתו מימיו נפרצו בזנות (שם כ). פי החירות מקום קבוע לזנות היה (שם). שני יצרים ברא הקב"ה בעולמו יצר ע"ז ויצר זנות יצר ע"ז כבר נעקר ויצר זנות הוא קיים אמר הקב"ה כל מי שיכול לעמוד בזנות מעלה אני עליו כאילו עומד בשתיהן (שם שה"ש, זאת קומתך). — ומ"ר בסמי': ונשאו את זְנוּתֵיכֶם1 עד תם פגריכם במדבר (במד' יד לג). ותחניפי ארץ בִּזְנוּתַיִךְ וברעתך (ירמ' ג ב).



1 החדשים אינם מודים ברבים זה, ואומרים כי גם זה יחיד בהוספת י ללא צרך.

חיפוש במילון: