*  1,  ש"נ, מ"ר זַרְבּוֹבִיּוֹת, —  א) נצוק שנזרק ויוצא בכח, Strahl; jaillissement; jet: בשעה שראה נבוכדנצר את גבריאל נזדעזעו כל איבריו ואמר זהו מלאך שראיתי במלחמתו של סנחריב שנדמה כזרבובית 2 קטנה של אש ושרף את כל מחנהו  (פסיק' רבתי לה) —.   ב)  דד בכלי שהמשקה נזרק בכח ועז, Hahn; robinet, chantepleure; tap: השותים במזרקי יין וכו' בכוסות שיש להם זרבוביות 3  (מד"ר במד' י).