זרד

* 1, ממנו *זֶרֶד,  *א. זָרַד,  *זֵרוּד.



1 במקרא לא נשמר משרש זה אלא שע"פ של אחד הנחלים, נחל זֶרֶד בארץ מואב.  והנה אין לברר בודאות על שום מה קראו המואבים את הנחל ההוא כך.  אבל, השם נחל הָעֲרָבִים במואב, שבודאי נקרא כך ע"ש הערבים הרבים שצומחים בו, הוא כעין סמך לדבר, כי גם נחל זרד נקרא על שם הזרדים שצמחו בו בנחל זה. ובאמת, האילן zizyphus זה רב מאד בערבת הירדן בוסת, נבאת סוריה ופלשטין 195, ולכן באמת יש לחשב השם זֶרֶד, במשמ' שֵׁם האילן הנזכר, בתוך המלים של התנ"ך.  בערב' אין השרש זרד משמש באחד השמושים שאנו מוצאים לשרש זה בתלמוד, אך בארמ' יש השם זרדתא לאילן , והאמינו בימים ההם שבפרט תחת אילן זה חוסים הרבה שדים, ואמרו: הא זרדתא דסמיכה למתא לא פחתא משיתין שידי פסח' קיא:, ותרגמה הערוך בהשם יייזבא, שהוא לפי דעת קוהוט zizibia באיטלקית.  ובערב' שם האילן הזה הוא שִׂדר سِذر  והוא דומה להשם זרד, שׂ במקום ז מצוי הרבה.

חיפוש במילון: