[ַ1] , ש"ז, מ"ר זֵרוּעִים, בכנ' זֵרוּעֶיהָ, — מה שזרוע:  כל זרע זֵרוּעַ אשר יזרע (ויקר' יא לז).  כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זֵרוּעֶיהָ תצמיח כן אדני יי' יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים (ישע' סא יא).  — *ושה"פ מן זֶרַע:  שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור אין לי אלא זירוע וזימור מנין לניכוש ולעידור ולכיסוח (מו"ק ג.).