* 1, ש"נ, — א) סגולת מי שהוא זָר, לא כהן: איסור זרות בטל ואיסור טומאה לא בטל (ירוש' תרומ' ה מג ג).  זר ששימש בשבת ובעל מום ששימש בטומאה יש כאן משום זרות ומשום שבת וכו' (יבמ' לג:).   זרות אמרתי לך ולא אנינות (שם סח:).  לכפר על המזבח מכל זרות ותעוב (רש"י שמות כט לו).  — ב) סגולת מה שהוא זָר, תמוה, לא תדיר: יקניאוהו בזרים שהלכו ועשו דברים של זרות (ספרי האזינו שיח).  דע כי זרות המלה תהיינה על שני פנים או זרות מן ההקשה או זרות מן השער ר"ל מן השמוש והמנהג אפילו אם הוא בא על ההקשה (הרקמה, שער לא).  ואמרו מאה ועשרים שנה הוא על דרך זרות וכאלו התנצל משה רבינו על מקרה המות אשר קרהו (מלמ' התלמיד', בראש').  והמפרשים לא התעוררו כי אם לפרש המלות והדברים לא לתת להם צורך והכרח ולהשמר מההכפל והזרות (ר"י אברבנאל, ש"ב ז יח).  וזרות הענין הנראה מפשוטיהם (של הדרשות והאגדות) היה כדי להסתיר הסוד מן ההמון (תגמ' הנפ' כה:).  והתנאי השני (שהענינים האפשרים בטבע יהיו מופתים הוא) זרות האפשר ההוא על כל אפשר ממנו כמו שבא בארבה לפניו לא היה כן וכו' (מ' אלדבי, ש"א א).  מה זרות יש להמטר אצל הארץ (ר"א בלמשי, מקנ"א כה).  — ומ"ר: דברים שבכתב חקוקים כל כך משוטטים ומשובשים בגסות הלשון ובטעיות וזריות גלויות שהם באמת משחירות פנים המאירות (כסא' לבית דוד ב ט).  שא"כ מה לנו ולצער הגדול הזה לסבול כל אותם הזריות (שאי' יעבץ א לג).  — °וסגולת אשה זרה, לא יהודיה: שהאיש ההוא וכו' המיר ברומא ונשא זרה ושהה עמה כמה שנים ומתה בזרותה וזאת הבת אשר נולדה לו בזרותה מן הזרה ההיא באופן שאינה בתו אלא בת הזרה ההיא (שו"ת מהרימ"ט א מט).