1, ש"ז, מ"ר חֲגָוִים, סמי' חַגְוֵי, — כעין חלל בתוך הסלע, Kluft; creux; cleft: יונתי בְּחַגְוֵי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה (שה"ש ב יד). שכני בְּחַגְוֵי הסלע תפשי מרום גבעה כי תגביה כנשר קנך משם אורידך (ירמ' מט יו). זדון לבך השיאך שכני בְחַגְוֵי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ (עובד' א ג). —  °ובכנ': ברא הרים הגבוהים ויש בגבהם תועלת ליעלים שלא יוכלו בני אדם ורבות מן החיות לעלות עליהם וסלעים מחסה לשפנים בחגויהם ובנקרותיהם (ר"ש א"ת, יקוו המים 156).