חֲגֹרָה, ש"נ, כנ' חֲגֹרָתוֹ, מ"ר חֲגֹרוֹת. — א) כמו חֲגוֹר: והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חֲגֹרָה1 נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ישע' ג כד. ועלי לתת לך עשרה כסף וַחֲגֹרָה אחת ש"ב יח יא. וכל מואב שמעו כי עלו המלכים להלחם בם ויצעקו מכל חגר חֲגֹרָה ומעלה ויעמדו על הגבול מ"ב ג כא. פשטה וערה וַחֲגוֹרָה2 על חלצים ישע' לב יא. ויתן (יואב שהרג את אבנר ועמשא) דמי מלחמה בַּחֲגֹרָתוֹ אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו מ"א ב ה. ויתפרו (אדם ואשתו) עלה תאנה ויעשו להם חֲגֹרֹת בראש' ג ז. — ובהשאלה, *הקף מסביב דבר, חגורה של אבנים, של חבלים וכדומה: אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד ולשאר עושין חגורה גבוה עשרה טפחים ערוב' ב ד. מקום עגלה ערופה (מציינים) בחגורה של אבנים ירוש' מע"ש ה נה ד. — ב) °חֲגוֹרַת הַמַּזָּלוֹת, העגול הדמיוני ברקיע של המזלות, Tierkreis; zodiaque; =acus כדמות רצועה רחבה שהתחברו בה כוכבים רבים שחוגרת הגלגל בהדבק ראשה עם סופה ונקרא כל אותו החיבור חגורת המזלות לפי שהוא כמי שלקח חגורה רחבה שבה כוכבים רבים וחגר בה הגלגל ראב"ע, ספר העצמים. ויותר רחוק מן השמש בזה הגלגל הנוטה רצוני חגורת המזלות אמונה רמה ד ב. חגורת המזלות וזה לפי שהגלגל וכל אחד ממזלותיו כאלו חגור בה על מתניו נמצאת החגורה הזאת לפי המחשבה נחלקת יסו"ע לר"י ישראלי יט. להיקף העגול הרוחב הזה קראוהו חגורת המזלות ובל' לטיין קורין לו צודיאקו"ס נחמ' ונעים קז. — וכנ' ורבים: שיהיה יציאת הצורות המתחלפות ממה שיעזור בו גלגל המזלות כנטיית חגורתו וסבוב כוכבי לכת עליהם ויהיה לזה פעם צפוניים ופעם דרומיים על חגורות הגלגל הישר אמונה רמה ד ג. — ובכלי הנחשת: פני האש ישתנו הסובב והוא נחלק לש"ס מעלות ונקראת ג"כ חיק ונקראת ג"כ חגורה כלי נחש' לראב"ע א.
אבנט. – אגד. – אֵזוֹר. – אזר. – *אזמה. – *חָבָק.– חלצים, המקום שחֹגרים שם החגורה. – חֵשב האפוד. – ירך. – מזח. – מחגרת. – מתנים. *סרך. – *קמר.
1 חלופ' שבין מדנח' ובין מערב', להמדנח' חסר ולמערב' מלא. —
2 בס"א חסר. וכבר נתפלפלו בדקדוק מלה זו ר"ש הנגיד וריב"ג, שר"ש הנגיד ראה בה צווי ובשביל זה קרא אותו בן בלעם סכל הקד' דרנב' למשתלחק. וריב"ג החליטה למקור כמו חגור בהוספ' ה, ובמשמ' צווי כמו זכור וכדומה משתלחק 100, ומהחדשים ברט ׁZDMG, 56, 247 לא השגיח בנזיפתו של בן בלעם והחליטה גם הוא לצווי לרבות במקום חגרנה ע"ד לשון ארמית, שהצווי לרבות נקבות מקצר בה לפעמים. אך אין הכרח, וגם אם זה שֵם ג"כ המליצה מתישבת היטב.