עֹרָה, — עשה את עצמו עָרוֹם, התפשט, התערטל, כמו ב. עָרָה, התפע' ;sich entblössen;se dénuder; to strip oneself: חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וְעֹרָה1 וחגורה על  חלצים (ישע' לב יא).                                                 — פועֵ', עוֹרֵר, עֹררְוּ, — עשה שיהיה ערום, גלה,  עִרער, כמו ב. עָרָה, פִע', ובהשאלה עִרער והרס: הקימו בחוניו עוֹרְרוּ ארמנותיה שמה למפלה (ישע' כג יג).