, פ"ע, עת' יִחַדְּ, עב' חָדִיתִי, — שָׂמַח,  sich freuen;  se rejouir; rejoice:  ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יי' לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יי' וַיִּחַדְּ יתרו על כל הטובה אשר עשה יי' לישראל  (שמות יח ח=ט).  — ועבר °חָדִיתִי:  אל יעלה בלבבכם כי שמחתי וחדיתי בהנצלי מן המדוה הגדול  (ר"א בר חסדאי, ספר התפוח).  — ואמר הפיטן:  רקדו וְחָדוּ כל הלילה, רנן הנעימו לנורא עלילה  (שבת א חנכה, אודך).  —  פִע', חִדַּה, פ"י, — חִדַּה פלוני, עשה שיחַדּ, שישמח:  כי תשיתהו ברכות לעד תחַדֵּהוּ בשמחה את פניך  (תהל' כא ז).  — ואמר המשורר:  בכלי שיר שם חדּוּךָ, במחול מעגל שמחוך, לחול עם בת גילך  (אד"ם שש"ק, שירת דודים).